טיפ בטולרנסים גיאומטריים בנושא: מיקום משטח משיק או נמוך לפי תקני ASME ו ISO
הטיפ מבוסס על פנייה של מהנדס פיתוח מתחום האוטומוטיב שביקש להתייעץ איך לתאר את הדבר הבא בשפת הטולרנסים הגיאומטריים (האיורים הם חלקיים ונועדו להמחשה בלבד).
כך תיאר המהנדס את הבעיה:
"יש לנו שני חלקים (בסיס ומכסה) שאנחנו מחברים בריתוך אולטרה סוני בהיקף שלו (Weld Pad Surface). החיבור צריך לעמוד בלחץ, לשם כך הוספנו באמצע ה"בסיס" "עמודים" שגם בהם יתבצע ריתוך Weld Boss) (Surfaces.
איור 1
אנחנו נדרשים שמשטחים של אותם ה"עמודים" לא יעברו בגובהם את שטח הריתוך ההיקפי (מקסימום יהיו שווים או נמוכים).
הסברנו לספק את העניין במילים ובמצגת אולם אנחנו רוצים גם להגדיר זאת בשרטוט"
הפתרון:
הדרישה הגיאומטרית היא: שיחסית למישור משיק למשטח הריתוך (Weld Pad Surface), שני משטחי הריתוך הפנימיים (Weld Boss Surfaces) צריכים להיות בין המישור המשיק למישור באופסט של 0.2 כלפי מטה בלבד.
הכלי שמאפשר הגדרת גבולות למיקום תנוחה וצורה של משטחים הוא פרופיל.
בASME ובISO יש שוני בהגדרת אזור הטולרנס של הפרופיל, ונגזר מכך גם שוני בהגדרת דרישה אסימטרית.
איור 2 מציג את הפתרון לפי ASME, איזור הטולרנס הוא בין מישור דאטום A (מישור משיק למשטח) למישור מקביל לדאטוםA באופסט של 0.2 פנימה (לתוך החומר)
איור 2
איור 3 מציג את הפתרון לפי ISO, אמצע אזור הטולרנס הוא מישור באופסט של 0.1 ממישור דאטום A (מישור משיק למשטח) וגבולות איזור הטולרנס הם 0.1 כלפי מעלה ו0.1 כלפי מטה ממישור האמצע.
איור 3
לסיכום:
דרישות גיאומטריות נועדו להבטיח פונקציונאליות של פריט מיוצר. טולרנסים גיאומטריים מאפשרים לנו לתאר גם אילוצים מורכבים בשפה תיקנית, קצרה וחד משמעית ולחסוך את הצורך בהסברים מילוליים ומצגות.
חשוב להקפיד להשתמש בהגדרה המתאימה לתקן מתן הטולרנסים בשרטוט (ASME\ISO).
אז מתברר שלא צריך ל "המציא את הגלגל" ויש פתרונות תקניים גם למקרים מורכבים.
ובשורה התחתונה
גם אם עשינו משהו "אלף פעמים", ו"כולם" מבינים למה הכוונה,
יתכן וזה נפוץ ומקובל
אבל זה לא הופך להיות תקני!
שאלות? הצעות? רעיונות?
כתבו לנו – info@TES-tec.net
לקריאת טיפים נוספים הקליקו כאן
רוצים לדעת עוד?
