GDT.05.2607-image 1

הולדת הטולרנסים הגיאומטריים

1. ממה הכל התחיל

הפיתוח של שיטת המיקום האמיתי (True Position), שהיוותה את אבן היסוד למערכת ה-GD&T כולה, נבע מצרכים מעשיים ודחופים של ייצור המוני במהלך מלחמת העולם השנייה.

בעולם המערבי הפוזישן מיוחס לסטנלי פרקר שהיה מהנדס ימי ומבקר איכות שעבד במפעל הטורפדו המלכותי (Royal Torpedo Factory) באלכסנדריה שבסקוטלנד. עבודתו סבבה סביב תהליכי ייצור המוני (Mass Production). 

בתקופת המלחמה הבריטים נזקקו לכמויות אדירות של נשק ותחמושת, בשל מגבלות כושר ייצור הופעלו גם קבלנים חיצונים. פארקר היה זה שהיה צריך להתמודד עם התוצאות כשהחלקים האלה הגיעו להרכבה.

מנגנוני ההכוונה (הגירוסקופים) של הטורפדו סבלו עיכובים קריטיים בייצור,התברר כי גורם משמעותי לעיכובים היה בשל חלקים רבים שנפסלו בבקורת מידות, ונמצאו מתאימים בבדיקה פונקציונלית. כדי למנוע את השלכה של חלקים טובים  לפח, בוצע תהליך מייגע ומסורבל של התאמה סלקטיבית ידנית (selective mating) של חלקים. 

 פארקר הבין שיש צורך במערכת טולרנסים שונה שתשקף את הצרכים התפקודיים האמיתיים של הרכיב. כי נראה שהדרישות הגיאומטריות בפלוס/מינוס גורמות לפסילות של חלקים טובים.

פארקר גיבש את התובנות שלו מרצפת הייצור לכדי משנה סדורה:

  • בשנת 1940: האדמירליות הבריטית פרסמה את עבודתו בחוברת "Notes on Design and Inspection of Mass Production Engineering Work", שנחשבת לתיעוד הראשון בהיסטוריה של רעיונות ה-GD&T.
  • בשנת 1956: הוא הוציא לאור את ספרו "Drawings and Dimensions". הספר הזה הפך לאבן היסוד שעליה נבנו כל התקנים הצבאיים והאזרחיים המודרניים לשרטוט (כמו תקן ASME האמריקאי ותקן ISO הבינלאומי).

2. אז מה הרעיון?

פארקר ניתח את הגיאומטריה של חורים וברגים והבין שטולרנסים בפלוס/מינוס, למיקום מגדירים אזור טולרנס מרובע. פארקר הבין שאם החלקים שבהם המרכז נמצא בפינות הריבוע, והחלקים עדיין מתפקדים ומורכבים בהצלחה, הרי שכל נקודה שנמצאת בתוך מעגל ברדיוס זה, היא תקינה פונקציונלית באותה מידה. כי בפועל לא חשוב לנו מיקום של חור בכיוון X ובכיוון Y, אלא חשוב לנו כמה הציר של החור רחוק מהמיקום הנומינלי.

מכאן המסקנה של פארקר הייתה שבפלוס/מינוס למעשה פוסלים לחינם חלקים שנמצאו מחוץ לריבוע אך בתוך המעגל המקיף את פינותיו. ונמצא ההסבר לחלקים דחויים שמתפקדים.

הולדת הטולרנסים הגיאומטריים

הפתרון של פארקר היה להחליף את אזור הטולרנס המרובע באזור טולרנס מעגלי או גלילי שמרכזו ב"מיקום האמיתי" התיאורטי של החלק.

פתרון זה העניק ליצרנים תוספת שטח טולרנס של כ-57% (ללא שום פגיעה בתפקוד הרכיב), הפחית משמעותית את כמות הפסילות (Scrap) וייעל את תהליכי הייצור והביקורת.

3. שלבים בהתפתחות

זמן קצר לאחר מלחמת העולם השנייה, התקיימו ועדות ה-ABC (אמריקאיות, בריטיות וקנדיות), שהיו סדרה של פגישות היסטוריות בתחומי ההנדסה והביטחון. 

מטרתן העיקרית הייתה להשיג תקינה (סטנדרטיזציה) של ייצור, תבריגים וציוד צבאי בין שלושת בעלות הברית, על מנת להבטיח שניתן יהיה להחליף חלקים ביניהן. 

בתחום הטולרנסים גיאומטריים, לא היו בהתחלה סימנים גרפיים, וההגדרות היו בטקסט,

הולדת הטולרנסים הגיאומטריים

הגדרת ראשית הצירים והכיוונים הראשיים הייתה מבוססת על מידות המיקום, אבל לשיטה זו היה חסרון מובנה. סדר ההצבה של החלק לא היה מוגדר, וגם לא היו גבולות לתנוחה וצורה.

בהמשך מאחר והיה ידוע כי סדר הקריאה של דאטומים משנה את התוצאה. לכן הוסיפו גם את הסדר ההיררכי של הדאטומים. 

הולדת הטולרנסים הגיאומטריים

נוסף עלה הצורך לתת גבולות גם לתנוחה היחסית בין המשטחים וגם לצורה, על מנת להימנע מדיוקי יצור שאינם דרושים או דיוק יצור שאינו מספיק. וגם גבולות התנוחה והצורה היו בטקסט.

ישום השפה הגרפית מופיע לראשונה במהדורה השניה של MIL-STD-8, מהדורה A שיצאה ב1953.

הולדת הטולרנסים הגיאומטריים

הסימנים המשיכו להתפתח מאז, אבל העקרון נישמר

שיקוף אילוצים פונקציונאליים לדרישות גיאומטריות 

  1. גודל – להבטיח את ההתאמה הרצויה לאלמנט נגדי (Hole\Shaft, Slot\Tab)
  2. מיקום – למערכת יחוס חיצונית שמשקפת ממשקים או אילוצים
  3. תנוחה – למערכת יחוס חיצונית שמשקפת ממשקים או אילוצים
  4. צורה – עד כמה משטח רחוק מהצורה האידאלית שלו

For more information about our GD&T training Seminars

Please contact:

Info@TES-tec.net

+972 74 704 7060

or

Fill out the Form 

To learn more about

upcoming On-Line/Frontal GD&T training Seminars

Please contact

Info@TES-tec.net

60 74-704-70 (972)+

or

Fill out the form

contact us